מרחפים עם העכבר מעל תוצאה בגוגל, מסתכלים לפינה התחתונה של הדפדפן כדי לראות לאן הקישור באמת מוביל, ובמקום שם של אתר מופיע google.com/goto ואחריו רצף תווים שאי אפשר לקרוא. זו לא תקלה ולא סימן שמשהו נדבק במחשב. גוגל עברה לנתב את תוצאות החיפוש דרך כתובת ביניים משלה, והבדיקה שכל גוף שמזהיר מפני הונאות ממליץ עליה, להסתכל לאן הקישור מוביל לפני שלוחצים, מחזירה מאז תשובה ריקה.

מה קרה

עד לפני כמה חודשים קישור בתוצאות החיפוש הצביע ישירות על האתר שאליו הוא מוביל. היום הוא מצביע על כתובת בתוך google.com, שבתוכה מקודדת כתובת היעד האמיתית בשיטה פנימית של גוגל. כשלוחצים, השרת של גוגל מפענח אותה ושולח את הדפדפן הלאה. לתחנת הביניים הזאת קוראים הפניה, redirect, והיא מוסיפה קפיצה אחת בדרך לאתר.

הניסויים התחילו בערך ביולי. בסוף אוגוסט דיווח דרק פרקינס מחברת Nozzle, שמודדת דירוגים בתוצאות החיפוש, שהוא רואה את השינוי כמעט בכל התוצאות אצל כמה ספקי אינטרנט ביתיים. ב-26 באוגוסט גוגל אישרה את השינוי לאתר Search Engine Land ומסרה שיש לה "היסטוריה ארוכה של פריסת אמצעים טכניים נגד צורות מתפתחות של ניצול לרעה, ואנחנו נוקטים באופן קבוע צעדים כדי להגן על השירותים ועל המשתמשים שלנו". באיזה ניצול לרעה מדובר היא לא פירטה. בקרב אנשי קידום אתרים ההערכה הרווחת היא שהמטרה היא כלים אוטומטיים שגורדים את תוצאות החיפוש, וזו הערכה שלהם ולא הסבר של גוגל. היום פרסם פיטר ארנץ מ-Malwarebytes את המחיר שהמשתמש הרגיל משלם על השינוי.

למה זה חשוב לכם

העצה שחוזרת כמעט בכל אזהרה מפני פישינג (הודעות ואתרים מזויפים שמתחזים לגורם אמין כדי לגנוב פרטים) היא לבדוק לאן הקישור מוביל לפני שלוחצים עליו. במחשב זו הייתה פעולה של שנייה: מרחפים מעל הקישור וקוראים את הכתובת שמופיעה למטה. בתוצאות החיפוש הפעולה הזאת כבר לא מחזירה מידע. גוגל אמנם ממשיכה להציג מעל כל תוצאה את כתובת האתר, אבל זו הכתובת שגוגל מספרת עליה ולא בדיקה עצמאית של הקישור עצמו, וההבדל בין השניים חשוב בדיוק במקרים שבהם מה שכתוב על הקישור ומה שמסתתר מאחוריו אינם אותו דבר.

שווה לומר גם מה לא השתנה. הלחיצה מגיעה לאותו אתר שאליו הגיעה קודם, קפיצה אחת אחריה, ואף אחד לא טוען שגוגל מובילה אתכם למקום מסוכן. מה שאבד הוא שלב אימות, לא ההגנה עצמה. (וזה אומר שהשורה "רחפו מעל הקישור ובדקו לאן הוא מוביל", שמופיעה בשלל מדריכי זהירות ברשת, צריכה עדכון.)

מה עושים?

הרגילו את העין לשורת הכתובת בראש הדפדפן, אחרי הלחיצה. היא מראה איפה אתם באמת נמצאים. מה שקובע בה הוא סוף הדומיין ולא ההתחלה שלו: בכתובת כמו bankhapoalim.example.com האתר הוא example.com, ושם הבנק הוא קישוט שמישהו הדביק מלפנים.

לכל דבר שדורש סיסמה, מספר תעודת זהות או פרטי אשראי, אל תגיעו דרך תוצאת חיפוש בכלל. הבנק, קופת החולים, חברת הביטוח ואתרי הממשלה נפתחים מהאפליקציה הרשמית, ממועדף ששמרתם פעם אחת, או מהקלדה ידנית של הכתובת.

בטלפון ממילא אין ריחוף מעל קישורים, ולכן ההרגל הזה חשוב שם עוד יותר. אחרי שנחתתם, הציצו בכתובת למעלה לפני שאתם מקלידים משהו.

נחתתם מחיפוש בעמוד שמבקש להתחבר ומשהו נראה לכם לא במקום? סגרו אותו ופתחו את השירות מחדש מהמועדפים או מהאפליקציה, ולא מהקישור.

שורת הכתובת בדפדפן היא הבדיקה שנשארה, ושווה להסתכל בה אחרי כל לחיצה ולא רק לפניה.