ההודעה מציגה את עצמה כשירות מידע לבוחר ומבקשת לאמת פרטים לפני יום הבחירות. הכפתור שבתוכה מסומן “אימות הפרטים שלי”, והקישור שמאחוריו מוביל לעמוד שאוסף שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת מגורים וכתובת דואר אלקטרוני. אין שום שירות רשמי שעובד כך. את העמוד הזה תיעדו חוקרי צ'ק פוינט בסיכום מגמות האיומים שפרסמו ביום ראשון, יום אחד לפני הבחירות לכנסת.

מה קרה

לפי החברה, בספטמבר ובאוקטובר נרשמו יותר מ-1,200 דומיינים חדשים שקשורים לבחירות בישראל, ואחד מכל 47 מהם סומן כחשוד לזדוניות. חלקם נבנו בדיוק לזה: לאסוף פרטי זהות בתוך הקשר שנראה לגיטימי. במקביל עלה נפח התקיפות עצמן: בשבועות הראשונים של אוקטובר ארגון ישראלי ממוצע ספג כ-2,700 מתקפות בשבוע, עלייה של 55 אחוז מול אשתקד, והקצב באנרגיה ובתשתיות הגיע לכ-3,900 בשבוע.

מתחילת אוקטובר אומתו כ-87 מתקפות נגד ישראל, רובן מאותו סוג: הצפת אתר בתעבורה עד שהוא מפסיק להגיב, או השחתת עמוד הבית שלו. לטכניקה הראשונה קוראים DDoS. בצ'ק פוינט מדגישים שהמטרה שלה תודעתית ולא מערכתית, כי ההצבעה בישראל נעשית בפתק נייר בקלפי והקולות נספרים ידנית. אתר שנופל מחר אינו הצבעה שנפרצה.

בפורומים הסגורים שבהם קבוצות כאלה מתכננות ומוכרות מידע גנוב, מה שמכונה הרשת האפילה, נרשמה מתחילת אוקטובר עלייה של 110 אחוז בשיח על ישראל ועל הבחירות. בין היעדים שסומנו שם למחר: אתרי משרד ראש הממשלה, הכנסת, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. לפי ניתוח השיח שהחברה פרסמה, 53 אחוז מהאירועים יוחסו להאקטיביסטים פרו-פלסטינים ו-10 אחוז לגורמים פליליים.

פרט אחד בדוח שווה קריאה שנייה. באוקטובר הוצע שוב למכירה בפורום האקרים מאגר של כ-6.5 מיליון רשומות בוחרים ישראלים, אבל לפי צ'ק פוינט הוא דלף כבר בפברואר 2020, וחלק מהמוכרים טוענים שרכשו אותו ולא גנבו. פרטים של 38 אלף חיילים ושוטרים הוצגו שם כ“הדלפה” חדשה אף שדלפו ב-2025. התרחישים שהחברה מתארת לשימוש במידע הזה הם אפשריים, לא מקרים שאומתו בדוח.

למה זה חשוב לכם

הסיבה שמאגר בן שש שנים עדיין שווה כסף פשוטה: מספר תעודת הזהות שלכם, השם והכתובת לא מתחלפים. הודעה שפותחת בשם המלא שלכם ובכתובת המדויקת נשמעת אחרת לגמרי מהודעה גנרית, וזה כל הפער שצריך. אם מסרתם פרטים בעמוד כזה, הנזק אינו בעמוד אלא בשיחה שתגיע אחריו ותישמע מעודכנת להפליא בפרטים שלכם.

ויש גם את הכיוון ההפוך. מערך הסייבר הלאומי וועדת הבחירות יצאו לפני שבוע למבצע מגן הבחירות, ואחד התרחישים שתורגלו בו היה בדיוק זה: גורם עוין שלא פרץ לשום דבר ורק מייצר רושם שפרץ. צילום מסך של אתר שלא נטען הוא הדלק הזול ביותר לרושם הזה.

מה עושים?

אל תאמתו פרטים דרך קישור בהודעה. אין גוף רשמי שמבקש את מספר תעודת הזהות שלכם ב-SMS או במייל לקראת הבחירות.

את מקום הקלפי בדקו באתר ועדת הבחירות המרכזית, כשאת הכתובת אתם מקלידים בעצמכם בדפדפן.

אם כבר הקלדתם פרטים בעמוד כזה, הניחו שהם בידי מישהו. מהרגע הזה אל תמסרו בטלפון קודי אימות או פרטי חשבון, גם למי שמדקלם לכם נכון את השם והכתובת, ודווחו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

ואם מחר אתר ממשלתי או אתר תוצאות לא נטען, חכו למידע רשמי לפני שאתם מעבירים את זה הלאה. הפצת צילום מסך כהוכחה שהבחירות נפרצו היא בדיוק התוצאה שהתוקף רצה.

הקולות מחר נספרים בידיים, מפתקי נייר. זה החלק היחיד במערכת הזאת שאף DDoS לא נוגע בו.