התמונה שהראתה תור ארוך בקלפי בסכנין נוצרה במחולל תמונות: הדו״ח של פייק ריפורטר על יום הבחירות

תמונה אחת הראתה קהל צפוף שממתין להצביע בקלפי בסכנין, והיא לוותה בדיווח על עומסים חריגים בקלפיות במגזר הערבי. חוקרי ארגון ״פייק ריפורטר״ בדקו אותה וקבעו שהיא לא צולמה בסכנין, ולמעשה לא צולמה בכלל: מחולל תמונות מבוסס בינה מלאכותית ייצר אותה. לפי הדו״ח, הפוסט שבו הופיעה צבר לבדו יותר משני מיליון צפיות.

מה קרה

הדו״ח, שפורסם ביום רביעי, מנסה למפות את המידע הכוזב שהופץ ברשתות החברתיות ביום הבוחר. פייק ריפורטר סופר חשיפה מצטברת של יותר משלושה מיליון צפיות, ומציין שהפרסומים לא הגיעו רק מחשבונות אנונימיים אלא גם מפוליטיקאים, ממשפיעני רשת ומערוצי תקשורת. את התמונה מסכנין, למשל, שיתף ראש הממשלה בנימין נתניהו מתוך דיווח של ערוץ 14, ואחריו הדהדו אותה חברי כנסת ואנשי תקשורת.

לצד זה מתוארים בדו״ח עוד כמה קמפיינים. ערוץ טלגרם אנונימי עם 123 אלף עוקבים הפיץ טענה חסרת בסיס על משאית עמוסה במזומן שחולק למצביעים, וחשבון אחר מיחזר ידיעה שכבר הופרכה בעבר, שלפיה המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית הורה לבני העדה להצביע למפלגה מסוימת. ציר נוסף עסק בטענות על השחתת פתקי הצבעה, שלוו בתמונה של פתק מקומט. ועדת הבחירות המרכזית מסרה שבדיקה מקיפה לא העלתה ראיות להשחתה שיטתית.

הממצא שנוגע לגורם חיצוני הוא אתר שהופץ בקבוצות וואטסאפ והציג את גדי איזנקוט לצד סמלים פלסטיניים, בתמונות ערוכות. לפי החוקרים, ניתוח טכני של האתר הוביל לחשבונות טיקטוק ואינסטגרם, ואחד מהם סומן כפועל מאיראן. בשבועות שקדמו לבחירות הופץ גם סרטון מזויף שהרכיב את דמותה של שירי ביבס ז״ל וקרא להצביע למפלגה מסוימת. לסרטון שבו פניו או קולו של אדם אמיתי מולבשים על דברים שמעולם לא אמר קוראים דיפ-פייק.

למה זה חשוב לכם

הטכניקות האלה לא שמורות לפוליטיקה. אותו מחולל שמייצר תמונה של קלפי עמוסה מייצר גם צילום מסך של כתבה כלכלית שלא התפרסמה מעולם, ואותו כלי שמרכיב פנים על סרטון יכול להלביש על מנכ״ל אמיתי המלצה על השקעה שהוא לא נתן. ההבדל בין הונאה פוליטית להונאה כלכלית הוא רק מה מבקשים מכם בסוף.

מה שהשתנה הוא המחיר. עד לפני שנתיים נדרשו כסף, זמן וקצת כישרון כדי לייצר תמונה משכנעת, והיום זה לוקח דקה. הכלל שעבד פעם, זה שאם יש תמונה אז זה קרה, כבר לא עובד.

מה עושים?

בדקו מי פרסם ראשון. כשטענה דרמטית מופיעה רק בערוץ טלגרם או בחשבון אנונימי, ושעה אחר כך עדיין אף גוף תקשורת לא מאשר אותה, זאת כנראה התשובה.

הריצו חיפוש תמונה הפוך. בגוגל אפשר לגרור תמונה לתוך שורת החיפוש או ללחוץ על סמל המצלמה, וכך לראות אם היא כבר הופיעה במקום אחר ובהקשר אחר. זה תופס גם תמונות אמיתיות שמוצגות כאילו צולמו היום.

הסתכלו על הפרטים הקטנים. במחוללי תמונות עדיין נשברים דברים קטנים: אצבעות, טקסט על שלטים, ופרצופים שחוזרים על עצמם בתוך קהל.

חכו רגע לפני שאתם מעבירים הלאה. את רוב הצפיות קמפיינים כאלה מקבלים מאנשים רגילים ששיתפו משהו שנראה להם נכון, ולא מרשת בוטים.

מידע שנראה לכם כוזב אפשר לדווח לפלטפורמה שבה נתקלתם בו, וגם לפייק ריפורטר.

הדו״ח מתאר מה קרה ביום אחד. הכלים שתוארו בו זמינים בכל יום אחר.