ניתוחים טכניים של מתקפות, פרצות אבטחה ומגמות בעולם הסייבר — עם דגש על מה שרלוונטי לישראל.
מערך הסייבר הלאומי מדווח על גל חדש של הצפת הודעות קוד אימות לטלפונים של ישראלים. הקוד עצמו לא נותן לאף אחד גישה לחשבון, אבל הבלבול שהוא יוצר הוא בדיוק מה שהנוכלים מחפשים.
חוקרי ReliaQuest ניתחו כלי שמותקן על שרתי PTC Windchill פרוצים ומיוחס בסבירות גבוהה ל-Clop. הוא לא shell גנרי אלא רכיב שנכתב מול המחלקות הפנימיות של האפליקציה, מריץ את השאילתות שלו דרך חיבור מסד הנתונים שלה, ומחזיר את סיסמת מנהל ה-LDAP בטקסט גלוי.
בוטנט הוא אוסף של מכשירים מחוברים לאינטרנט שהודבקו בנוזקה ומקבלים פקודות מתוקף אחד מרוחק. הסבר פשוט מה זה, למה דווקא הנתב הביתי והמצלמה הם היעד המועדף, ואיך מוציאים משם את המכשירים שלכם.
חוקר ב-Check Point נתקל בשרת איסוף פתוח שהכיל, בין קבצים שנגנבו מקורבנות, גם את שולחן העבודה של התוקף עצמו. משם נפרשה תמונה של מבצע שמנהל קרוב ל-2,000 אתרי וורדפרס פרוצים ומשתמש בהם להפצת נוזקות, לפיקוד ולאחסון המידע הגנוב.
העדכונים שיצאו ב-17 באוגוסט מתקנים בעיקר את WebKit, הרכיב שמציג אתרים בכל דפדפן באייפון. אפל לא ציינה שאחת מהחולשות נוצלה בפועל, ובין התיקונים יש גם אחד שנוגע להאזנה לתעבורה הסלולרית.
חוקרי Varonis מצאו פרמטר לא מתועד בכתובת של Copilot, שגרם לעוזר להריץ פקודה של תוקף ברגע שהקורבן פתח את הקישור ולשלוף דרכה מידע מהחשבונות שחיברתם אליו. מיקרוסופט תיקנה ב-18 באוגוסט, שמונה חודשים אחרי הדיווח.
מפתחות וסיסמאות לא נגנבו. מה שיצא החוצה הוא רשימת ההזמנות של יצרנית ארנקי חומרה, כלומר רשימה של אנשים שידוע עליהם שהם מחזיקים קריפטו, עם הכתובת שאליה נשלחה החבילה.
מודעה ממומנת מבטיחה תו קנייה או רכב, נושאת את הלוגו של הבנק, ומובילה לעמוד התחברות מזויף. בנק לאומי הגיש תביעה נגד מטא וטוען שהחברה מרוויחה מהמודעות האלה בזמן שהלקוחות משלמים את המחיר.
חוקרי Ontinue פרסמו ניתוח של מסגרת פייתון שלא נראתה עד היום, שמתחברת ל-Microsoft 365 של התוקף במקום של הקורבן. התוצאה: אין שורה אחת לחפש ביומני ההתחברות של הארגון הנפגע.
בוטנט בשם RondoDox אימץ את החולשה ב-Ray לפני שהיא בכלל קיבלה מספר CVE, וחתם כל בקשת ניצול בכרטיס ביקור שמפעיל בדיוק את ההגנה שהוא ניסה לעקוף. CISA הוסיפה את CVE-2025-62593 לרשימת ה-KEV ב-17 באוגוסט.