יש אפליקציות שמציעות עסקה פשוטה: התקינו אותנו, נעביר דרך החיבור הביתי שלכם גלישה של אנשים אחרים, ותקבלו כמה דולרים בחודש. העסקה אמיתית והאפליקציות חוקיות. לתוכנה הזאת קוראים proxyware, ומה שהיא מוכרת זה לא רוחב הפס אלא הכתובת שלכם.

אז מה בעצם קונים מכם?

בואו נתחיל מהקונה. חברות שאוספות מידע מאתרים או בודקות מחירים של מתחרים צריכות לגלוש בלי שיזהו אותן, ואתרים יודעים להבדיל בין גלישה שיוצאת ממרכז נתונים ובין גלישה שיוצאת מדירה בחולון. את הראשונה הם חוסמים. אז נוצר שוק: מי שצריך להיראות כמו גולש רגיל קונה מעבר דרך חיבורים ביתיים אמיתיים, לשירות הזה קוראים residential proxy, ולתוכנה שמבצעת את ההעברה אצלכם קוראים proxyware.

הדימוי הקרוב הוא השכרת הרכב שלכם לנסיעות של זרים. הרכב רשום על שמכם, הנסיעה היא של מישהו אחר, ומי שמצלם עבירת תנועה מצלם את הלוחית שלכם.

לפי מחקר של Sysdig מדובר בכעשרה דולר בחודש על כתובת שמשותפת כל שעות היממה, ובתעבורה של כגיגה-בייט בחודש. עשרות מגה-בייט ביום, שלא משנים כלום בחשבון או במהירות.

ואיפה זה פוגש אתכם?

יש שלוש דרכים שבהן proxyware מגיע הביתה, והראשונה היא שאתם מתקינים אותו. אפליקציות כמו Pawns.app או Honeygain אומרות בגלוי שהן מעבירות תעבורה של אחרים. מה שהן לא אומרות זה מי קונה.

הדרך השנייה היא שהוא מגיע בתוך משהו אחר. טלפוני אנדרואיד זולים נמכרו עם רכיב כזה בתוך הקושחה, שהיה שם לפני ההפעלה הראשונה ואי אפשר היה להסיר אותו.

והשלישית היא שמישהו מתקין אותו עליכם. תוקף סורק את האינטרנט, מחפש מכשירים ביתיים חשופים עם חולשות ישנות, נכנס ומתקין את האפליקציה עם החשבון שלו. כך נאספו 143 מכשירים ב-34 מדינות, רובם כונני רשת ומקליטי וידאו. לזה קוראים proxyjacking, וההבדל היחיד מבוטנט הוא שהמכשיר שלכם לא תוקף כאן אף אחד, רק מרוויח למישהו כסף.

וכאן הבעיה האמיתית. מי שקנה את המעבר יכול להשתמש בו גם לדברים פחות נעימים, וזה יוצא בשם שלכם. קספרסקי כותבת שבעל המכשיר עלול למצוא את עצמו ברשימות חסימה, ואף להידרש להסביר פעילות זדונית שיצאה מהכתובת שלו.

מה עושים?

אם התקנתם אפליקציה שמשלמת על שיתוף החיבור, הסירו אותה. בצד אחד יש כמה דולרים, ובצד השני כל מה שעובר דרכה יוצא מהכתובת שלכם.

בדקו מה מותקן אצלכם. באנדרואיד זה הגדרות > אפליקציות, ושווה למיין לפי שימוש בנתונים כדי לראות מי צורכת תעבורה בלי סיבה. בווינדוס זה הגדרות > אפליקציות > אפליקציות מותקנות. אפליקציה שלא אתם התקנתם ועובדת ברקע מול הרשת היא החשודה.

עדכנו את המכשירים שאף אחד לא מסתכל עליהם: הנתב, כונן הרשת והמצלמות. התוקף בקמפיין שתואר למעלה נכנס דרך חולשות משנת 2024 ודרך Log4Shell מדצמבר 2021, מכשירים שלא קיבלו עדכון שנים.

ואם מכשיר כזה חשוף לאינטרנט דרך העברת פורטים או UPnP בנתב, כבו את מה שאינכם צריכים. סורק אוטומטי מוצא רק את מה שנגיש מבחוץ.

השאלה הנכונה לגבי proxyware אינה כמה הוא משלם לכם. היא מי יושב בצד הקונה, ואת זה אף אפליקציה לא מספרת.