מנהל חנות של רשת ICA בשוודיה גילה בבוקר שהגדרת הטמפרטורה במקפיאים של החנות עומדת על 50 מעלות חום, ושאי אפשר לשנות אותה. כל הסחורה הקפואה הלכה לפח. מנהלי חנויות של Ahold Delhaize קיבלו באותו לילה הודעת SMS בארבע לפנות בוקר על תקלה בקירור, וכמה מהם הזמינו משאיות מקוררות כדי להציל מה שאפשר.

מה קרה

בלילה שבין ראשון לשני נפגעו יותר מ-115 חנויות מזון בבלגיה, הולנד, שוודיה, לוקסמבורג, אירלנד ואסטוניה. התוקפים לא הצפינו דבר ולא דרשו כופר. הם שינו את הגדרות הקירור: כיבו מקררים ומקפיאים, או הפעילו מרחוק את מחזור ההפשרה שנועד להמיס קרח שמצטבר על מערכת הקירור, וגרמו לטמפרטורה בתוכם לעלות. ב-Coop השוודית מספרים שבאחת החנויות המערכת התחילה בכלל לייצר חום.

מה שמחבר בין החנויות הוא קופסה שאף לקוח לא רואה. מערכות הקירור בחנות מזון מנוהלות על ידי בקר, מחשב קטן שמודד טמפרטורה, מפעיל מדחסים ומריץ מחזורי הפשרה לפי לוח זמנים. כדי שחברת השירות תוכל לכוון את ההגדרות בלי לשלוח טכנאי לכל סניף, הבקר הזה מחובר לאינטרנט. וזה בדיוק הפתח.

את אותו תרחיש ראו בצרפת ב-13 באוקטובר, שם נפגעו מאות חנויות של Intermarché, Carrefour ו-Monoprix. סוכנות הסייבר הצרפתית ANSSI זיהתה חולשה בתוכנה של היצרנית הדנית Danfoss, והבקרים שנוצלו היו מדגמי Danfoss AK-SM ו-AK-SC ו-Copeland/Dixell XWEB. Danfoss אמרה אז שהיחידות שנפגעו הריצו firmware מיושן, וחברת המחקר Claroty פרסמה ב-9 באוגוסט מחקר על חולשות באותן מערכות שמאפשרות לעקוף את ההתחברות. בכמה חנויות אף פרצו שריפות.

הפעם, לפי ערוץ RTL הבלגי, ספק מערכות הקירור בחלק מהחנויות הוא החברה הבלגית Sabcobel. המנהל שלה, סטפן מולנס, אמר שהתוקף ניצל את אותה חולשה מצרפת, ושטכנאים התחילו לנתק התקנות פגועות כבר מאחת לפנות בוקר. לדבריו עדכון תוכנה לבד לא פותר את זה, כי המקררים דורשים גם שינוי פיזי. אף גורם לא לקח אחריות, ולא ברור אם זו מתקפה מתואמת אחת או כמה תקיפות נפרדות על אותו סוג ציוד.

למה זה חשוב לכם

בישראל לא דווח על אירוע כזה, ובכל זאת הסיפור נוגע בכם משתי זוויות. הראשונה היא שהבקרים של Danfoss ושל Copeland הם ציוד תקני בסופרמרקטים, בקצביות ובבתי מרקחת גם כאן, ומי שמחזיק עסק עם חדר קירור שמתוחזק מרחוק מריץ כנראה אחד מהם. השנייה רחבה יותר: העיקרון שעבד על המקררים הוא אותו עיקרון שעובד על הנתב בסלון, על המצלמה בחניה ועל מערכת המיזוג החכמה. קופסה שחוברה לאינטרנט כדי שמישהו יוכל לתחזק אותה מרחוק, ושה-firmware שלה לא עודכן שנים, היא דלת פתוחה. ההבדל היחיד הוא מה נמצא מעבר לדלת.

מה עושים?

מחזיקים עסק עם קירור, מיזוג או בקרת מבנה שמתוחזקים מרחוק? שאלו את חברת השירות שתי שאלות: האם הבקר נגיש ישירות מהאינטרנט, ומתי עודכן ה-firmware שלו בפעם האחרונה. שתי התשובות אמורות להיות בכתב.

אם הבקר אכן חשוף לאינטרנט, בקשו להעביר את הגישה אליו דרך חיבור VPN או להגביל אותה לכתובות של חברת השירות בלבד. זאת ההמלצה שמולנס נתן ללקוחותיו אחרי צרפת.

בבית, עברו על המכשירים שמחוברים לרשת: נתב, מצלמות, כונן רשת, מיזוג חכם. ממשק הניהול שלהם לא צריך להיות נגיש מהאינטרנט, הסיסמה שהגיעה מהקופסה צריכה להתחלף, ועדכונים אוטומטיים צריכים להיות דלוקים.

מנכ"ל Intermarché העריך את הנזק בצרפת בעשרות מיליוני אירו ביום אחד, ומה שעמד בין התוקף למקפיא היה קופסה שאף אחד לא הסתכל עליה כבר שנים.