"ארווין הוסקינס" נראה כמו כותב אמריקני עצמאי. חשבונות ברשתות החברתיות, עמדה מוצהרת נגד מלחמות, וטורי דעה באתרים כמו Modern Diplomacy, אחד מהם על איסור הכניסה של איתמר בן גביר לצרפת. לפי OpenAI הוא לא קיים. את הביוגרפיה של זהות אחרת באותה רשת, "מייקל הריסון", ביקשו המפעילים מ-ChatGPT לכתוב מאפס.

מה קרה

ב-8 באוקטובר הודיעה OpenAI שחסמה אשכול חשבונות ChatGPT שהופעלו מאיראן מאחורי VPN שהסתיר את המיקום, וקראה למבצע Bogus Bylines. דרך החשבונות נבנו שבע זהויות של כותבים מערביים, רובם אמריקנים, ותחת השמות האלה פורסמו או הופצו מחדש כמעט 100 מאמרים ביותר מתריסר אתרים, מיולי 2025 ועד החודש. הבקשות למודל נכתבו בפרסית: לשפר מאמרים באנגלית על המלחמה בין ארה"ב לאיראן, להתאים כל מאמר לכללי ההגשה של האתר שאליו נשלח, ולנסח את מכתב הפנייה לעורך. אחרי שהמאמרים עלו שימש אותו כלי גם לכתיבת תגובות ברשתות, שהציגו את ארה"ב כתוקפנית, את ישראל כבעלת ברית לא אמינה ואת איראן כקורבן, וחלק מהן שיבחו את המאמרים שאותה רשת עצמה החדירה.

מי הזמין את העבודה לא ידוע. OpenAI אמרה שהפעילות נראית כמו מבצע מסחרי בשכר ושהיא לא הצליחה לזהות מי עומד מאחוריו, ודירגה אותו בקטגוריה 4 מתוך 6 בסולם ההשפעה שלה. התגובות ברשתות, לפי מה שהחברה מדדה, כמעט לא זכו להתייחסות. המאמרים עצמם הם הצד שעבד.

למה זה חשוב לכם

בין הפרסומים היו טורים על הפוליטיקה הישראלית: גיוס החרדים, יציבות הממשלה, וקשריו העסקיים של ג'ארד קושנר במפרץ. חלקם מנוסחים בזהירות ולא נקראים בהכרח כאנטי ישראליים, וזה בדיוק מה שמקשה לזהות אותם. האתר הבריטי Middle East Monitor פרסם לפחות 21 מאמרים בארבע חתימות שזוהו כפיקטיביות, הודיע שהסיר אותם ושהוא בודק מחדש את דרך קבלת הטורים אצלו; ב-Daily Kos התכנים עלו במדור קהילתי שאינו עובר בדיקה של עורך לפני הפרסום. אז מי שקרא בחודשים האחרונים טור כזה והעביר אותו הלאה, ייתכן שהפיץ טקסט שנכתב במסגרת מבצע השפעה.

מה עושים?

לפני שאתם משתפים טור דעה, חפשו את שם הכותב. כותב אמיתי משאיר עקבות, ותק ומקומות פרסום נוספים, ולא רק שתי שורות ביו בתחתית העמוד.

הפרידו בין ידיעה לטור. ידיעה נשענת על מקורות שאפשר לבדוק, טור הוא עמדה, וכשהעמדה מגיעה מזהות מומצאת אין מאחוריה דבר.

אם טענה עובדתית מופיעה רק בטור אחד ואין לה אזכור בשום דיווח חדשותי, התייחסו אליה כאל לא מאומתת.

גל של תגובות דומות שמשבחות מאמר או תוקפות את מי שמבקר אותו הוא סימן, לא עדות לפופולריות.

המודל לא המציא את מבצע ההשפעה. הוא רק הוריד את המחיר של החלק הקשה, לכתוב אנגלית שעורך זר יסכים לפרסם.