מתוך יותר מ-1,400 החולשות שמיקרוסופט תיקנה אתמול, בדיוק אחת מותקפת בפועל. היא לא מסומנת קריטית, הציון שלה הוא לא 10, ואין בה הרצת קוד מרחוק: CVE-2026-96951 היא עקיפה של מנגנון הגנה ב-Windows Shell בציון 8.8, וזו היחידה בכל הגל שנכנסה אתמול לרשימת החולשות המותקפות של CISA עם מועד תיקון של 16 באוקטובר לגופים פדרליים בארצות הברית.

המספר עצמו הוא הסיפור השני, וקשה להתעלם ממנו. דסטין צ'ילדס מ-ZDI סופר 1,415 חולשות חדשות בגל הזה, החודש הראשון שבו מיקרוסופט חוצה ארבע ספרות, ולדבריו זה יותר ממה שהחברה פרסמה בשנה שלמה בעבר. אתרי חדשות אחרים הגיעו למספרים אחרים לגמרי. אז נעבור על מה שבאמת מותקף, על מה שפורסם מראש, על הסיבה שאף אחד לא מסכים על הספירה, ועל השאלה שמסתתרת מאחורי הערימה: מי, או מה, מצא את כל אלה.

החולשה היחידה שמישהו באמת תוקף

כשאתם מורידים קובץ מהדפדפן או שומרים צרופה מהדואר, ווינדוס מצמידה לו סימון קטן שאומר "זה הגיע מהאינטרנט". הסימון הזה הוא מה שגורם ל-Office לפתוח את הקובץ במצב מוגן בלי מאקרו פעיל, ול-SmartScreen להציג אזהרה לפני ההרצה. קוראים לו Mark of the Web, ובקצרה MOTW, והוא אחת משכבות ההגנה הכי שקטות ושימושיות בווינדוס.

CVE-2026-96951 מאפשרת לעקוף אותו. לפי מסמך העדכונים של מיקרוסופט לאוקטובר, התוקף שולח לקורבן קובץ שנבנה במיוחד, בדואר או בהודעה מיידית, ומשכנע אותו לפתוח אותו או ללחוץ על קישור. הקובץ מגיע למערכת בלי הסימון שאמור ללוות אותו, וכל שכבת ההגנה שתלויה בסימון הזה לא נדלקת. מיקרוסופט מדרגת את החולשה Important ולא Critical, הציון הבסיסי הוא 8.8, והציון הזמני 8.2 עם הסימון Exploitation Detected. CISA מתארת אותה ברשומה שלה כחולשת command injection ב-Windows Shell, ניסוח מעט שונה מזה של מיקרוסופט.

שורת הקרדיט של החולשה הזאת מעניינת בפני עצמה, ונחזור אליה בהמשך.

שתיים פורסמו מראש, ואחת שהעיתונות ספרה בטעות

שתי חולשות נוספות בגל היו ידועות לציבור לפני שהתיקון יצא, ואף אחת מהן לא מותקפת. הראשונה היא CVE-2026-108398 ב-.NET Framework, בציון 8.8, ומיוחסת במסמך של מיקרוסופט ל-James Forshaw מ-Google Project Zero. היא מאפשרת לעקוף את המנגנון שמגדיר אילו יישומים בכלל מורשים לרוץ על המכונה, Windows Defender Application Control. תוקף מאומת מניח על המערכת assembly של .NET שנבנה במיוחד, רושם אותו לטעינה בתוך תהליך מוגן, ומריץ קוד משלו בתוך התהליך הזה. על מכונות שבנו את מודל ההרשאות שלהן על WDAC, זה מוציא את הקרקע מתחת להנחה שהמנגנון הזה אמור להבטיח.

השנייה היא CVE-2026-92707, חולשת מניעת שירות ב-MessagePack-CSharp, ספריית סריאליזציה פופולרית בעולם ה-.NET. הציון שלה 5.3, הדירוג Moderate, והקרדיט במסמך רשום כאנונימי.

וכאן נכנסת לתמונה חולשה רביעית, שלא הייתה אמורה להיות ברשימה הזאת. Dark Reading ו-CSO Online תיארו את CVE-2026-102866 ב-SharePoint כחולשת יום-אפס. המסמך הרשמי של מיקרוסופט אומר משהו אחר: Publicly Disclosed: No, Exploited: No, וההערכה היא Exploitation Less Likely. גם צ'ילדס מ-ZDI מונה בדיוק שלוש חולשות ידועות מראש, ו-SharePoint לא ביניהן. החולשה עצמה אמיתית ולא נעימה, קריטית בציון 8.1: תוקף לא מאומת שהשיג token תקף של משתמש אחר יכול לשנות אותו, לשלוח אותו לשרת, ולהתחבר בזהות של אותו משתמש בלי שום אינטראקציה מצידו. היא פשוט לא יום-אפס.

אז למה אף אחד לא מסכים על המספר?

הספירות שהתפרסמו אתמול לא מסתדרות זו עם זו. BleepingComputer סופר 1,411 חולשות ומציין שהוא לא מכליל 348 נוספות שתוקנו מוקדם יותר באותו חודש, Dark Reading מגיע ל-1,413, ו-ZDI ל-1,415. צ'ילדס עצמו כותב שהספירה "מסובכת". הסיבה מתבררת כשפותחים את המסמך המקורי של מיקרוסופט ולא את הכתבות עליו.

ספרנו את רשומות ה-CVE בקובץ ה-CVRF של אוקטובר ישירות: 1,760 רשומות. מתוכן, 341 נוגעות רק לחבילות קוד פתוח בתוך Azure Linux, ההפצה של מיקרוסופט שהייתה קודם Mariner. httpd, gcc, tensorflow, freetype, ansible. אלה חולשות אמיתיות בתוך תשתית אמיתית, אבל הן לא חולשות במוצרי מיקרוסופט במובן שאדמין ווינדוס מתכוון אליו, ובטח לא דברים שיסתדרו עם Windows Update. פער הספירות בין האתרים הוא בדיוק השאלה איפה כל אחד מהם חתך את הקו.

אותו פער קיים גם בציון החמור. במסמך עצמו 174 חולשות מדורגות Critical, ומתוכן 97 נוגעות רק לחבילות של Azure Linux. נשארות 77 חולשות קריטיות במוצרי מיקרוסופט עצמם, מספר שמתיישב עם ה-70 שספר BleepingComputer ועם ה-80 של Dark Reading, ורחוק מאוד מ-174. בפילוח לפי סוג, המסמך מראה 677 הסלמות הרשאות, 317 חולשות הרצת קוד מרחוק, 254 חולשות חשיפת מידע, 73 מניעות שירות, 40 עקיפות של מנגנוני הגנה, 29 שינויי מידע ו-28 התחזות. צ'ילדס מוסיף זווית משלו: 59 מהחולשות הן wormable, כלומר ניתנות להפצה עצמית בין מכונות ברשת.

(ומיקרוסופט, לפי ZDI, מתחילה להציע בעצמה "risk cohorts", דרך לארגן את הערימה הזאת לקבוצות סיכון. גם היא כנראה הבינה שאי אפשר לעבוד עם רשימה כזאת.)

מי מצא 1,400 חולשות בחודש אחד

זה החלק שמסביר את שאר הסיפור. מתוך 1,760 הרשומות, 1,416 נושאות קרדיט לחוקר או לגוף חיצוני. לא צוות פנימי של מיקרוסופט שהחליט להכפיל את עצמו, אלא שטף מבחוץ.

ו-68 מהרשומות האלה מקפידות לנקוב בשם הכלי שמצא את החולשה, לא רק בשם האדם. 34 מהן מיוחסות לחוקרים שעובדים עם diffract-ai.com, בעיקר Thanatos Tian מהפוליטכניון של הונג קונג ושותפיו. 23 נוספות רשומות על שמם של Yuki Chen ו-k0shl, שני חוקרי ווינדוס מוכרים, בנוסח קבוע: "using GLM from z.ai". עוד 10 מגיעות מ-XBreach.ai. צ'ילדס תולה בדיוק בזה את הגידול, וכותב שה-AI מאיץ את גילוי הבאגים "משני הצדדים", וששיעור הגילוי כרגע מקדים את שיעור הניצול. בפועל זה אומר שהערימה תמשיך לגדול.

ואז יש את שורת הקרדיט של CVE-2026-96951, החולשה היחידה שמותקפת. מיקרוסופט מזכה בה ארבעה גורמים: חוקר הרשום כ-yhw, שני חוקרים מ-Fujitsu, Riku Bamba ו-Yuya Chudo, וחוקר בשם Benoit Sevens שהקרדיט שלו במסמך רשום במדויק כך: "using Claude with Anthropic". החולשה האחת בגל הזה שתוקפים כבר מנצלים בשטח נמצאה, לפי מיקרוסופט עצמה, בעזרת מודל שפה.

Adobe פרסמה 174 חולשות, ו-ColdFusion הוא מה שדוחק

באותו יום פרסמה Adobe 11 עדכונים שמכסים 174 חולשות ייחודיות, ולפי ZDI אף אחת מהן לא מותקפת ולא פורסמה מראש. הכי דחוף שם הוא העדכון ל-ColdFusion, APSB26-144: 32 חולשות, מהן 10 קריטיות, ושתיים בציון 10.0. CVE-2026-105899 מאפשרת הרצת קוד שרירותי ו-CVE-2026-106622 הסלמת הרשאות. הגרסאות החשופות הן ColdFusion 2025.0.13 ו-2023.0.25, והתיקונים יצאו ב-2025.0.14 וב-2023.0.26. שרתי ColdFusion חשופים לאינטרנט הם יעד קלאסי לסריקות אוטומטיות, והיסטורית הפער בין פרסום לניצול שם נמדד בימים.

אחרי ColdFusion, שני העדכונים הגדולים של Adobe הם Experience Manager עם 33 חולשות ו-Commerce עם 11. שאר התשעה מכסים בעיקר את כלי היצירה, Photoshop עם 18 חולשות, Substance 3D Stager עם 16, FrameMaker עם 10, וה-SDK של Content Credentials עם 30.

וחולשה אחת נוספת, שלא שייכת לאף אחד מהגלים האלה, נכנסה לרשימת CISA אתמול באותה שעה ועם אותו מועד תיקון, 16 באוקטובר: CVE-2026-104935 ב-Ivanti Connect Secure, שמתוארת כעקיפת אימות שמאפשרת לתוקף לא מאומת להריץ פקודות. אם אתם מתעדפים לפי מה שתוקפים ממש עושים ולא לפי ציונים, שתי הרשומות של אתמול ברשימה הן נקודת הפתיחה.

מה זה אומר בפועל

הערימה של 1,400 חולשות היא לא סדר עבודה, וההתייחסות אליה כאל סדר עבודה היא הדרך הבטוחה לפספס את מה שחשוב. שני הפריטים שנכנסו אתמול לרשימת CISA, החולשה ב-Windows Shell והחולשה ב-Ivanti Connect Secure, הם מה שמותקף עכשיו ומה שצריך לסגור ראשון. אחריהם, אם יש לכם שרת ColdFusion חשוף לאינטרנט, שתי החולשות בציון 10.0 דוחקות יותר מכל מה שיצא ממיקרוסופט החודש.

לגבי השאר, התעדוף לפי סוג עובד טוב יותר מהתעדוף לפי מספר: 317 חולשות הרצת קוד מרחוק ו-59 החולשות שניתנות להפצה עצמית ברשת הן קבוצות שכדאי להסתכל עליהן לפני 677 הסלמות ההרשאות, שדורשות מהתוקף להיות על המכונה מראש. ואם אתם מסתמכים על WDAC כדי לקבוע מה מורשה לרוץ בארגון, החולשה של Forshaw ב-.NET Framework שווה מבט נפרד, כי היא מערערת בדיוק את ההנחה שהמנגנון הזה בנוי עליה.