ההודעה מגיעה, מכפישה את היריב או משבחת את ראש המפלגה, ואתם חוסמים את המספר. למחרת אותו מסר בדיוק נוחת ממספר אחר. מתן גידניאן, מפתח האפליקציה הישראלית Fisherman שחוסמת ספאם והודעות הונאה, אמר לגיקטיים שבשבוע אחד זוהו מסרים פוליטיים סביב אותו קמפיין שנשלחו מיותר מ-600 מספרי טלפון שונים לחלוטין, וחלק גדול מהם הופיע כמעט רק בשביל אותו גל ואז נעלם. הנתונים מגיעים מהאפליקציה שלו ולא אומתו בנפרד.

מה קרה

חוק הספאם, סעיף 30א לחוק התקשורת, מחייב הסכמה מראש לפני שליחת "דבר פרסומת", ומאפשר לנמען לתבוע פיצוי על כל הודעה שנשלחה בניגוד לכך. מסר פוליטי לא נמצא שם. הסעיף קובע שמסר שנשלח כדי לעודד עניין ציבורי, חברתי או פוליטי ואין לו אופי מסחרי אינו נחשב הודעת פרסומת, ובית המשפט העליון כבר אמר שהמחוקק החריג כאן במפורש הודעות פוליטיות. אז כשהודעת תעמולה נוחתת אצלכם, אין "הסר" לבקש ואין סכום לתבוע.

מה שנשאר הוא לחסום, וכאן מתחיל משחק חתול ועכבר. גידניאן מתאר ניסיון שיטתי לעקוף את החסימות דרך החלפה מתמדת של זהות השולח, כי מי שמנהל את הקמפיין מבין ששליחה חוזרת מאותו מספר תיגמר בחסימה. לפי אותם נתונים, בקמפיינים שליליים המסרים כמעט אף פעם לא יוצאים משולח רשמי וחתום אלא ממספרים מתחלפים, ובמפלגות שונות התמונה נראית אחרת: בחלקן רוב ההודעות מגיעות משולחים מזוהים ומסומנים, ובליכוד הוא מתאר חברי כנסת שכל אחד מחזיק ערוץ שליחה משלו, ובפריימריז אפילו מאות פעילים נפרדים.

וכאן נכנס לתמונה החלק שנוגע לכיס ולא רק לעצבים. גידניאן מוסיף שכלי בינה מלאכותית מאפשרים לתוקפים לנסח היום הודעות הונאה בעברית מושלמת בתוך שניות, גם כשהם אינם דוברי השפה, ובהיקפים גדולים. העברית השבורה, שהייתה במשך שנים הסימן האמין ביותר להודעה מזויפת, פשוט כבר לא שם.

למה זה חשוב לכם

השיטה שהתוקפים משתמשים בה היא פשוטה: הודעת SMS שמתחזה לגוף שאתם מכירים, לבנק, לאתר הזמנות או לרשות המסים, ובתוכה קישור לעמוד התחברות שנראה אמיתי לגמרי. למי שמקליד שם פרטים הם נשלחים ישירות לתוקפים, ולגרסה הזאת של פישינג דרך מסרונים קוראים smishing. מערך הסייבר הלאומי התריע בספטמבר על הודעות עם קישור לאתר שמתחזה ל-Booking ומבקש לאשר הזמנת מלון, וחלקן הכילו פרטי הזמנה אמיתיים, וכן על הודעות שהתחזו לרשות המסים. הבעיה היא שבתוך גל שבו מגיעים מאות מספרי שליחה חדשים שאף אחד מהם לא מזוהה, הודעה אחת כזאת לא בולטת בכלל. ההצפה הפוליטית היא לא רק מטרד, היא גם רעש שקל להסתתר בו.

מה עושים?

הפרידו בין השניים לפי מה שההודעה מבקשת. מסר פוליטי רוצה את הקול שלכם וזה הכול. הודעה שמבקשת ללחוץ, לשלם, לאשר או להזין פרטים היא ניסיון הונאה עד שיוכח אחרת.

אל תיכנסו לקישורים שמגיעים ב-SMS. אם ההודעה מדברת על חבילה, חיוב או חוב, פתחו בעצמכם את האפליקציה או את האתר של אותו גוף ובדקו שם.

אל תעבירו קוד אימות שהגיע אליכם ב-SMS לאף אחד, גם לא למי שמציג את עצמו כנציג הבנק או כפעיל קמפיין.

חסמו וסמנו כספאם כל מספר שמציף אתכם. זה לא יעצור את הגל הבא, אבל כן מצמצם את מה שמגיע אליכם בפועל.

הודעת הונאה שקיבלתם שווה דיווח למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, וגם לגוף שהתחזו אליו.

הודעות הבחירות הן מטרד שהמחוקק בחר לא לטפל בו. מה שרוכב עליהן הוא כבר לא מטרד.