ההודעה מגיעה בוואטסאפ עם קישור מקוצר ובקשה לאשר משלוח, ואין דרך פשוטה לדעת אם היא אמיתית. לפתוח אותה כדי לבדוק זה בדיוק מה שלא כדאי לעשות. מערך הסייבר הלאומי השיק היום פורטל שמנסה לתת מענה לרגע הזה: מדביקים את הקישור, והמערכת מחזירה הערכה עד כמה הוא מהימן, בלי שתצטרכו לפתוח אותו בעצמכם.

מה קרה

הפורטל עלה לאוויר היום בכתובת portal.cyber.gov.il ומרכז כמה שירותים חינמיים לאזרחים, לעסקים ולארגונים. הכלי המרכזי לציבור נקרא קליק צ'ק, והוא בודק קישורים חשודים ומחזיר הערכה לגבי מידת מהימנותם. לידו יש משחק אינטראקטיבי בשם "זהה את המתחזה", שמציג הודעות ומבקש מכם להחליט אילו מהן פישינג (הודעות מזויפות שמתחזות לגורם אמין כדי לגנוב פרטים), בדיקה שמראה עד כמה אתם מוגנים ברשת ומה כדאי לשפר, ועמוד התרעות שמתעדכן באיומים פעילים. לעסקים ולארגונים המערך מציע בדיקות אבטחה וכלים מקצועיים.

את ההשקה ליווה המערך בשני מספרים משלו: עלייה של כ-145% במתקפות פישינג בשנה האחרונה, ויותר מ-26 אלף דיווחים על חשדות למתקפות סייבר שהתקבלו אצלו מתחילת 2026. את שיטת המדידה ואת בסיס ההשוואה הוא לא פירסם לצד ההודעה, כך שמדובר בנתון שלו.

זה גם לא הכלי הראשון מהסוג הזה בישראל. בספטמבר פתחה רשות המסים, יחד עם המערך, עמוד שבודק אם הודעה או קישור באמת נשלחו מטעמה. ההבדל הוא בהיקף: שם מדובר בגורם אחד, וכאן בבדיקה כללית של כל קישור.

למה זה חשוב לכם

רוב ההונאות שמגיעות לישראלים מתחילות בקישור אחד, בין שזה מסרון על חבילה שממתינה, דוח תנועה, הטבה או הודעה מהבנק. ברגע שלוחצים, לפעמים זה כבר נגמר, ולכן כלי שבודק את הקישור לפני הלחיצה מוריד חלק מהסיכון. העובדה שהוא חינמי ורשמי מורידה גם את החסם לשימוש בו.

אבל כדאי לדעת מה כלי כזה יכול ומה לא. בדיקות מהסוג הזה נשענות בעיקר על מה שידוע על הכתובת: מי רשם אותה, מה היא אירחה בעבר, והאם מישהו דיווח עליה. מחקר שפרסמה החברה Material Security בימים האחרונים, ועליו דיווח BleepingComputer, מתאר קמפיין פישינג שנבנה בדיוק כדי להחזיר תשובות מרגיעות לבדיקות כאלה: הקישורים בהזמנות היומן המזויפות הצביעו על כתובות של גוגל עצמה, ועמוד גניבת הסיסמה לא היה קיים בכלל כקובץ שאפשר לסרוק, אלא נבנה בדפדפן אחרי שהמבקר עבר בדיקה שמוודאת שהוא אדם ולא סורק אוטומטי. אז תשובה מרגיעה היא סיבה להירגע, לא אישור.

מה עושים?

היכנסו לפורטל ושמרו את קליק צ'ק במסך הבית או במועדפים של הדפדפן. כלי כזה שימושי רק אם הוא זמין ברגע שההודעה מגיעה, ולא חצי שעה אחרי.

הריצו את בדיקת רמת ההגנה פעם אחת, וטפלו במה שהיא מסמנת. בדרך כלל זה יהיה אימות דו-שלבי שלא הופעל באיזה חשבון, או מכשיר שלא עודכן מזמן.

אם כבר הזנתם סיסמה או פרטי אשראי בעמוד חשוד, אל תתחילו מבדיקה. פנו לחברת האשראי ולמוקד 119 של המערך, ושנו את הסיסמה בכל מקום שבו השתמשתם בה.

הסבירו למי שבבית שהבדיקה היא לפני הלחיצה. ההודעות האלה מגיעות גם למי שלא קורא חדשות סייבר.

הכלי הכי שימושי בפורטל הוא כנראה דווקא המשחק, בגלל שהוא לא מרגיש כמו הגנה. מי שעבר על עשרים הודעות וטעה בשלוש מהן יזכור את זה בפעם הבאה שתגיע אחת אמיתית.