ההודעה נכנסת לתוך שרשור קיים, בין הודעות אמיתיות שכבר קיבלתם מאותו שירות. כתוב בה שזוהה ניסיון התחברות חריג לחשבון, ובמקום קישור מופיע מספר טלפון לבירור. מי שמתקשר מגיע לאדם שמציג את עצמו כנציג, ומבקש כתובת מייל, פרטי חשבונות פיננסיים ופרטי התחברות.

מה קרה

מערך הסייבר הלאומי פרסם היום אזהרה מפני שיחות ומסרונים שמתחזים ל-Binance, זירת המסחר הגדולה בעולם במטבעות קריפטו, ולפלטפורמות מוכרות נוספות. לפי המערך הדיווחים הצטברו בימים האחרונים. כמה דיווחים התקבלו ואילו פלטפורמות נוספות מעורבות המערך לא פירט, ולכן אי אפשר ללמוד מההודעה על היקף הקמפיין.

מה שהופך את ההונאה למשכנעת הוא דווקא המקום שבו ההודעה מופיעה. הטלפון מקבץ מסרונים לפי שם השולח שכתוב בהודעה, ולא לפי בדיקה של מי שלח אותה בפועל, כך שמי שמצליח להגדיר לעצמו את אותו שם נוחת בדיוק באותו שרשור שבו יושבות ההודעות האמיתיות. המהלך השני הוא שאין בהודעה קישור בכלל. אתם מתקשרים, מיוזמתכם, לאדם שבצד השני, ושיחה שאתם יזמתם מרגישה בטוחה יותר. זה בדיוק מה שהיא קונה לתוקף. לדפוס הזה קוראים callback phishing.

למה זה חשוב לכם

בחשבון קריפטו אין גלגול לאחור. העברה שיצאה מהארנק היא סופית, בלי מנגנון ביטול עסקה כמו בכרטיס אשראי ובלי בנק שאפשר לפנות אליו אחר כך.

אבל הטריק עצמו לא שייך לקריפטו. אותה שיטה עובדת גם עם שם של בנק, של חברת שליחויות או של גוף ממשלתי, ומערך הסייבר כבר הזהיר השנה ממסרונים שהתחזו לרשות המסים ומהודעות על דוחות תנועה. ברגע ששם השולח הוא כל מה שמבדיל בין הודעה אמיתית למזויפת, השרשור המוכר מפסיק להעיד על משהו.

מה עושים?

אל תחייגו למספר שמופיע בהודעה. אם נדמה לכם שמשהו קרה לחשבון, פתחו את האפליקציה הרשמית או הקלידו את כתובת האתר בעצמכם, ומצאו שם את מספר התמיכה.

אל תמסרו בשיחה סיסמה, קוד אימות או פרטי חשבון, גם לא למי שמציג את עצמו כנציג, ואל תקישו ספרות ואל תאשרו פעולה בשיחה שלא אתם יזמתם.

הפעילו אימות דו-שלבי בחשבונות הפיננסיים ובתיבת המייל, ועדיף דרך אפליקציית אימות ולא במסרון.

אם כבר מסרתם פרטים, החליפו סיסמה דרך כניסה ישירה לשירות, פנו לחברת האשראי או לזירת המסחר, ודווחו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

שרשור מוכר בטלפון לא מאמת כלום. הוא רק אומר ששתי ההודעות הגיעו עם אותו שם שולח.