ההודעה שקיבלו הלקוחות ביום שלישי אמרה שלושה דברים: גבו את הנתונים, נתקו את המחשב מהרשת, ואז כבו אותו ושלפו את הכבל מהקיר. הכול עד הצהריים. מי שקבע את השעה הזאת לא היה הספק אלא התוקף, שאיים להפעיל בדיוק אז כופרה (נוזקה שמצפינה קבצים ודורשת כסף על המפתח) על מחשבי הלקוחות של GMO Internet, אחת מחברות האינטרנט והדומיינים הגדולות ביפן.

מה קרה

השירות שנפרץ, Onamae.com Desktop Cloud, הוא שולחן עבודה של Windows שאנשים שוכרים כדי להריץ עליו תוכנות מסחר במטבע חוץ. במקום להחזיק מחשב דולק בבית, השוכר מתחבר למחשב שיושב אצל הספק ועובד עליו משם. ב-20 באוקטובר מצאה GMO תוכנות זדוניות על חלק מהשרתים האלה, ולמחרת כיבתה את כל מסלולי השירות. לפי החברה 26,739 שרתים נכנסים לרשימת "אפשר שנפגעו", והיא מדגישה שזה לא מספר הפריצות או גניבות המידע שאומתו.

דרישת הכופר הגיעה ב-21 בחודש: כ-8 מיליארד ין, בסביבות 50 מיליון דולר. GMO סירבה לשלם, וב-24 בו אישרה שמידע של לקוחות באמת יצא מהמערכות. הנזק המוחשי ביותר התרחש דווקא בחשבונות המסחר עצמם. הברוקר OANDA Japan אישר שגורם שלישי התחבר לחשבונות של חלק מלקוחותיו וסחר בהם, בעזרת צמדי שם משתמש וסיסמה שלהערכתו הגיעו מהשרתים של GMO. הסיבה פשוטה: הסיסמאות היו שמורות בתוך תוכנות המסחר שרצו על אותם שולחנות עבודה מושכרים, כך שמי שהגיע לשרת הגיע גם אליהן.

היום פתחה GMO מסלול אחר ומסרה שתשלם עד מיליון דולר למי שיספק מידע שיוביל למעצר התוקפים או לצו חיפוש בינלאומי נגדם. התוקפים, מצדם, טוענים באתר שלהם שחשבון מנהל אחד שימש בכל השרתים ושכונני המחשבים של הלקוחות היו גלויים מהשרתים כברירת מחדל. GMO לא אישרה את הטענות האלה ולא אמרה איך נכנסו אליה. מה שכן, מנכ"ל הקבוצה כתב ב-25 באוקטובר שחוקרי האבטחה של החברה עצמה, אותם האקרים לבנים שתפקידם למצוא בעיות לפני שתוקף ימצא אותן, התריעו בפני צוות השירות מראש, ושהתגובה לא הייתה מהירה ולא יסודית מספיק.

למה זה חשוב לכם

גם בישראל שוכרים שרתים מרוחקים ושולחנות עבודה של Windows, למסחר, לבוטים ולעבודה רגילה. השיעור כאן לא נוגע רק ליפן: סיסמה ששמורה בתוך תוכנה על מכונה שאינה שלכם פיזית נמצאת בפועל בידי מי שישתלט על המכונה הזאת. וכשאותה סיסמה חוזרת גם בדוא"ל או בבנק, פריצה לספק אחד הופכת לפריצה לכמה חשבונות שלכם.

מה עושים?

החליפו סיסמאות של כל חשבון שהסיסמה שלו הייתה שמורה על שרת מרוחק או על מחשב מושכר, ועשו את זה ממכשיר אחר, למשל מהטלפון. אחרי ההחלפה נתקו את כל ההתחברויות הפעילות, ואם אין לכם איך, בקשו את זה מהשירות.

הדליקו אימות דו-שלבי (קוד נוסף מעבר לסיסמה בכל התחברות) בחשבונות המסחר, בדוא"ל ובבנק. סיסמה שנגנבה בלי השלב השני שווה הרבה פחות.

עברו על היסטוריית הפעולות וחפשו עסקאות או העברות שלא אתם עשיתם. דיווח מוקדם לברוקר או לבנק הוא מה שמאפשר לבטל פעולה.

ואל תענו לאף אחד שמציע להחזיר לכם את הכסף. GMO הבהירה שהיא לעולם לא תבקש מלקוח סיסמה או קוד אימות, וזה נכון לכל חברה אחרת.

החברה כבר פרסמה מחירון: 5,000 ין לכל לקוח קיים, ובין 10 ל-25 אלף ין על כל סוג מידע שיאומת כמפורסם. שתי השורות האלה הן ההודאה הברורה ביותר של GMO במה שקרה, והן יצאו עוד לפני שמישהו ידע מה בדיוק דלף.